שמי משה, ולמעלה משני עשורים אני חי, נושם ומפיק סיפורי חיים של אנשים, תיעוד שמרגיש עבורי הרבה יותר ממקצוע – בעיניי זו שליחות אמיתית.

במקביל, ערכתי וכתבתי למעלה מ-200 סיפורים קצרים, סיפורי עם מוסר השכל ותובנות, המופיעים בערוץ היוטיוב שלי.

בעבר ניהלתי בית ספר שבשיאו היו בו 1200 תלמידים.

שם התחיל החיבור שלי לבני נוער, בשנת 2002.

ליוויתי את בני הנוער בשלבים המורכבים של גיל ההתבגרות, בהם הם מתמודדים עם שאלות גדולות של זהות, עתיד, וחיים. בכל מפגש, בכל שיחה, ניסיתי להיות שם עבורם – כתומך, כמכוון, ככתף.

חלק מהתפקיד שלי כלל גם הובלת משלחות נוער לפולין. אלה היו מסעות עוצמתיים, מלאי משמעות, שחיברו בין ההיסטוריה של העם שלנו לבין הסיפורים האישיים של כל אחד מהנערים והנערות. ברגעים האלו הרגשתי את האחריות האדירה להיות שם עבורם, להקשיב, לחזק, ולהיות עד לעיצוב הזהות שלהם,

היו לי אינספור חוויות בטיולים ובאירועים, שמחים ועצובים כאחד. כל רגע כזה נחקק בזיכרוני והוסיף עוד תובנה

התנדבתי במשך כ 4 שנים בפרויקט "ניצוצות", פרויקט מדהים שחושף בני נוער לאנשים שונים, עם עיסוקים שונים ודרך 4 מפגשים עם בני הנוער מעביר את המסר החשוב, שלכל אחד יש יעוד ומטרה חשובה שלמענה הוא קם כל בקר עם ניצוץ בעיניים לממש אותה.

סיפור הוא אמצעי שדרכו ניתן להקנות ערכים, ללמד על החיים האמיתיים, ההם שממתינים לנו אחרי מסיבת הסיום.